סקיטל ואח' נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ ואח'

החלטה בבקשה לסילוק על הסף

לפני בקשה לסילוק על הסף לפי תקנה 101(א)(2) או 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

המשיבים הגישו תובענה בעילות פגיעה בפרטיות ולשון הרע, בגין דברים שכתבה המשיבה 4 באתר הבלוגים "ישרא-בלוג", אותו מפעילה המבקשת ובמסגרתו מפרסמים גולשים רבים. במסגרתה עתרו לפיצוי כספי וחשיפת פרטים.

המבקשת טענה כי היא מספקת רק את התשתית הטכנולוגית ליצירת הבלוגים וכי היא אינה אחראית לתכנים המועלים על ידי הגולשים עצמם. לפיכך לשיטתה, לא חלה עליה חובה לאתר תכנים שעשויים לפגוע בזכויות צדדים שלישיים. על אף האמור, לטענתה, נקטה בהתאם למנגנון של "הודעה והסרה" – ובכך מילאה חובתה.

לטענת המבקשת, יש לדחות את התביעה מכמה טעמים: שימוש לרעה בהליכי משפט – מכיוון שהוגשה תובענה למרות שהופעל מנגנון "הודעה והסרה" שפותח בפסיקה; היעדר יריבות/ היעדר עילה – המבקשת אינה אחראית לתכנים המפורסמים באתר ואין לתבוע אותה בגינם תביעה כספית; שיהוי ומניעות – למשיבים היה די זמן לפנות בבקשה להסרה (מתחילת שנת 2009), אך הם פנו רק לאחר כשנה והגישו התביעה כשנה וארבעה חודשים לאחר שנחשפו לבלוג; סעד בטל מעיקרו – איסור חשיפת פרטי הגולשים.

לחלופין, התבקש בימ"ש להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה.

המשיבים טענו כי יש לדחות הבקשה שהוגשה להם באיחור וללא תצהיר.

לגופו של עניין טענו המשיבים כי כתב התביעה מגלה עילת תביעה כספית וכי יש ליתן להם את יומם להוכיחה ולא התייחסו לטענות האחרות.

תשובת המבקשת היא כי נשלח למשיבים עותק בסמוך להגשתו לבית המשפט. עוד השיבה המבקשת כי לא הגישה תצהיר היות ובקשתה נסמכת על טיעונים משפטיים.

דיון

הבקשה למחיקה/ דחייה על הסף נדחית.

הן הבקשה והן התשובות לה - הוגשו ללא תצהירים. לפי תקנה 241(א) לתקסד"א יש לצרף תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה, גם לתשובה לבקשה הנסמכת על טענות עובדתיות יש לצרף תצהיר (תקנה 241(ג) לתקסד"א). שני הצדדים לא צירפו תצהיר, המבקשת (שכידוע הנטל עליה) בתשובתה טענה כי לפי הפסיקה אין חובה לצרף תצהיר מקום בו מוגשת בקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר עילה, אלא שנראה כי היא מתעלמת מכך שאין זו העילה היחידה מכוחה טענה כי יש לסלק על הסף את התובענה.

לעניין טענת היעדר יריבות/ עילה, הכלל הוא כי די בכך שהתובע "יראה" על פני כתב התביעה כי בידו עילה (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312). ובכל מקרה בית המשפט אינו מורה על מחיקת תביעה מחמת חוסר עילה כאשר ניתן להצילה על ידי תיקון. (ע"א 109/84 ורבר נ' אורדן , פ"ד מא(1) 577).

בהתאם לתקנה 92 לתקסד"א, קיימים 2 תנאים מצטברים להיענות לבקשה לתיקון כתבי טענות:

הבקשה הוגשה בצירוף תצהיר. (באי הגשת תצהיר – דין הבקשה להידחות, ר' רע"א 1807/04 רגב נ' "מנורה" חב' לביטוח בע"מ (פורסם בנבו)).

התיקון נדרש ע"מ שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שבמחלוקת בין בעלי הדין.

מתי פרשת התביעה אינה מגלה עילה?

"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. במחקו תביעה מחמת חוסר עילה מחליט בית המשפט על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם העניין, ולכן פסקו בתי המשפט, כי אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש. העובדה שהעילה או השאלה היא חלשה וסיכוייה להצליח הם קלושים, אינה משמשת נימוק למחיקת התביעה... בית המשפט – בבואו לשקול אפשרות זו – ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן". (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט-2009, בעמ' 171).

לאחר שעיינתי בכתב התביעה, לא מצאתי לקבל הבקשה במלואה, אלא רק לגבי רכיב התביעה העוסק בחשיפת פרטי גולשים (ס' 68.4 לכתב התביעה). לאור פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק איטיסי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ [פורסם בנבו], התובע לא יוכל לקבל את סעד החשיפה לו הוא עותר, כל עוד אין המחוקק קובע אחרת.

גם הטענה להיעדר יריבות אינה מתקבלת בשלב זה וניתן יהא להעלותה בסופו של ההליך.